עמותת שקד
גמישות מותאמת

היה היה סוסון אשר גר באורווה נאה ונעימה. בכל בוקר היה הסייס מגיש לו חציר טרי ומים חיים, ואז מוציא אותו מתאו החם, מבריש אותו היטב וסורק את שערות זנבו. בימים מסוימים היה מניח עליו אוכף ורסן, עולה על גבו, והשניים היו יוצאים לדהור בשדות. בימים אחרים היה הסוסון מתלווה אל הסוסים הבוגרים העובדים בחצר המשק בעבודות שונות, מסייע לצידם ולומד את עבודתם.


בוקר אחד התעורר הסוסון והנה דלת תאו פתוחה והסייס איננו. איש לא הבריש אותו, איש לא הניח עליו אוכף ורסן, איש לא לקח אותו לעשות עבודה. הוא היה בודד וקצת מבוהל, עמד בפתח האורווה וחיכה שמישהו יבוא. כשאיש לא בא יצא הסוס אל המרחב, הביט סביב, ולפתע הרגיש שיכור ממרחבי אינסוף הפתוחים בפניו. שריריו הדרוכים נמתחו, רגליו החזקות בטשו פעם ופעמיים באדמה, ואז החל דוהר, שועט, בועט, ללא כיוון ומטרה, ללא שביל ודרך. בדרכו רמס את התבואה בשדות, הפך עגלות שעמדו בדרך וכמעט דרס ילדים שטיילו לתומם בשביל. לא היתה לו כמובן שום כוונת זדון. הוא אפילו לא שם לב. הוא פשוט היה סוס צעיר מלא כוח ורצון לפעול, וזה הכל.


זה מה שקורה הרבה פעמים לסוסונים צעירים שמרחבי אינסוף של החופש הגדול נפרשים בפניהם, והמבנה היציב והמוכר של שגרת יומם מתמוסס ונעלם. את חלקם זה מבהיל, אחרים מרגישים שיכורים מהמרחב, ורובם מאבדים אחיזה בקרקע השגרה שמספקת להם הרגשת ביטחון. מובן שהם אינם מודעים לכך, מובן שאינם יודעים שזה מה שהם מרגישים. הם פשוט מגיבים. זהו טבע הילדות. ילדים בגיל הרך נשענים בתוך נפשם על קורות מסגרת ברורה ומובנית, כעל רפסודה רחבה אשר מעל גביה ניתן לשייט בנחת במימי העולם המבלבל המקיף אותם.
קחו לכם כמה ימים ליהנות מהחופש לו אתם - ההורים, זקוקים. מותר לשחרר החזקה בשגרה ובמסגרת, מותר לשייט זמן מה ללא כיוון ומטרה. עלינו רק לדעת שזהו צורך שלנו ולא שלהם. לדעת שמה שסוסונים צעירים באמת זקוקים לו היא דווקא שגרה מסודרת. שגרה שיש בה מרחב מוגדר לפעילות יוצרת ועמלנית, אך היא גם משאירה מקום לתנועה מרובה: תנועה פנימית, המוזנת על ידי סיפורים ושירים. תנועה של הגוף - המטפס, קופץ, חופר, מערבב ולש. ובעיקר תנועת הדמיון הנוצרת במשחק פעיל, מתוך חופש גדול.

 

ועכשיו כמה מילים על השגרה המבורכת בגן בימי הקיץ. השינוי שמביאים איתם הימים החמים נותן אותותיו, מתסיס את הילדים ומעורר בהם לא מעט אי-שקט. מובן שנפשם נמשכת לצאת החוצה – רוצה להיענות לקריאת העולם שם בחוץ, להשיל סוף סוף את שכבות הבגדים ושאר מעטפות מגבילות. הם רוצים להרגיש את החול בין אצבעות הרגליים, את המים על הראש, את הגפיים משוחררות בתנועתן. רגע לפני החופש הגדול הם כבר מתחילים לחיות גם את השינוי החברתי העומד להתחולל בגן. יש קבוצת ילדים שעומדת להיפרד מהגן ולעבור לבית הספר, ויש קבוצת ילדים שעומדת להיפרד מקבוצה זו ולהכיר הרבה ילדים חדשים שיצטרפו. גם שינוי זה נוכח באווירה הכללית גם אם – שוב, כמובן לא במודע. ננסה מצד אחד להתאים את התנהלות הגן לשינויים אלה, ומצד שני נמשיך לשמור על שגרה ברורה ומוגדרת, בתוכה יכולים הילדים להתרווח ולחוש נינוחים.

 

יש גנים שבוחרים בתקופה זו להפוך את סדר היום – לבלות את שעות הבוקר, הנעימות עדיין, בחצר, ולהיכנס לשחק בתוך הגן בחלקו השני של היום, כשחם מאד בחוץ. המים מקבלים תפקיד ראשי במשחקי החצר, כמו גם במלאכות הנעשות בגן. זה הזמן, למשל, בו הילדים נהנים במיוחד לעשות עבודות ליבוד רטוב. זה הזמן בו הילדים נקראים להיות שותפים בדאגה להשקיית גינת הגן, שהגשם חדל להשקות. גם בשירים וסיפורים רבים נפגוש את המים דרך תמונות ים וחוף. אפילו תפריט הארוחות מתעדכן בהתאם לעונה – במקום מרק חם, סלט ירקות קצוץ דק ליד האורז. במקום דייסה חמה – גרנולה עם יוגורט צונן.

 

כלומר, בתוך השגרה – גמישות מותאמת, בתוך הזרימה עם השינוי – ריתמוס מוקפד. בדיוק מה שסוסונים צעירים הכי זקוקים לו...

 

מירב שלו-קולה היא גננת בגן אורים


 

 

 דף הבית | עמותה | גנים | יסודי | תיכון | ועד הורים | יוזמות | טפסים |  גלריה צור קשר  | קישורים | English |   רוצים לפרסם באתר?  |  חפשו אותנו בפייסבוק

 © כל הזכויות שמורות לעמותת שקד

 

 

Tivonet