עמותת שקד
ארכיון עלונים
ארכיון מאמרים
פגישה עם אמן מקומי

יואב בהט / פיסול באבן

יואב מפסל באבן כ-11 שנים.

תמונה דהויה על המקרר, של ילד קטן חוצב עם מפסלת עץ פשוטה באבן גיר שמצא בחצר, מגלה מתי החלה המשיכה שלו לעבודה בחומר.

במהלך עבודתו כמעבד אבן במפעל שיש, בו התנסה בעיקר בניסור ושיוף אבן עם מכונות גדולות, התגלגל לידיו איזמל דק, שמשתמשים בו לחציבה עדינה על מצבות.

הוא ניסה והתאהב בעבודה הידנית והחל מסתת.

 

הפסל הראשון שיצר, סמוך ללידת בנו הבכור, הוא של עובר. פסל קטן, מושלם ושליו. יצור אנושי רדום וחלק בוקע מתוך חומר לא מעובד. ואחרי העובר, באופן טבעי, התווספו עוד ועוד פסלים בגדלים וסגנונות שונים.

בפסלים של יואב אפשר לחוש באהבה לתרבויות העבר, להיסטוריה וארכיאולוגיה. יצורים מיתולוגיים לצד דמויות קדמוניות, יושבים על מרפסת ביתו, כמו שומרים עליו.

 

יואב מספר לי על תהליכי היצירה שמלווים אותו.

לפעמים זה מתחיל בצורה ברורה בדמיונו, אותה הוא מנסה להוציא מהאבן- כמו לקלף את המיותר.

לעיתים הוא נכנס לעבודה דווקא כשהצורה לא ברורה לו והוא מתחיל לפסל באופן אינטואיטיבי. לרוב התוצאה היא יצירה מופשטת, עם הרבה פיתולים וחללים פנימיים.

 

קיים גם תהליך שהוא בעצם שילוב של השניים – ציר מסוים של רעיון התחלתי בו הוא מרשה לעצמו לסטות מהדרך. לפעמים זה סדק באבן שמוביל אותו ללכת אחריו.

אבני גיר קשות, הוא אומר, הן חומר לא צפוי – מסתתרות בהן הרבה הפתעות.

אחד הדברים המעניינים בפיסול הוא משך התהליך. יואב מספר שאפשר לעזוב ולחזור אל הפסל אחרי תקופה ארוכה ופתאום לראות בו משהו אחר.

"האבן עצמה לוקחת אותך" הוא אומר, "אם נוגעים בה נכון היא יכולה להיות רכה כמו חמאה... היא מובילה אותך דרך צליל האיזמל המכה בה".

השיחה שלנו גולשת לנושאים כמו ארעיותם של דברים, חומר ורוח.

 

כמו החיים עצמם, טוען יואב, האמן יוצר צורה בחלל שהיא זמנית.

גם אבן בסופו של דבר מתפוררת, הוא אומר בחיוך.

הוא מוצא את זה דווקא מרגיע, מה שמותיר אותו פנוי להנאה צרופה מתהליך היצירה בלי לדאוג לתכליתה

 

 

 דף הבית | עמותה | גנים | יסודי | תיכון | ועד הורים | יוזמות | טפסים |  גלריה צור קשר  | קישורים | English |   רוצים לפרסם באתר?  |  חפשו אותנו בפייסבוק

 © כל הזכויות שמורות לעמותת שקד

 

 

Tivonet